<h1>מחזור ויטרי סימנים י"ט—כ'</h1>
<h2>דף לא.</h2>
והיא מדברת על לבה רק שפתיה נעות (שמואל א' א). מיכאן לה[מ]תפלל שתהא תפלתו בלחש. וממי למדה לעשות כן מן הקב"ה (ויקרא ו) במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת. מפני כבוד הבריות. שהעולה באה בנדבה. והחטאת באה על חטא. ואם היה מקום מיוחד לשחוט את החטאת ידעו הכל שבחטאת היא זו וילבינו פניו שלזה. אבל כשנשחט החטאת במקום העולה. כסבורין שהיא עולה. ולא ידעו בחטאו של זה. אמרה חנה כיון שהקב"ה חס על כבוד הבריות אף אני צריכה לחוש ולהתפלל. שמונה עשרה בלחש שבהן אדם מתודה על חטאיו ולא ישמע חבירו. אבל שאר תפילות שאינן של ווידוי כגון ברכות שלפני קרית שמע ושל אחריה אין צריך לומר בלחש: ויחשביה עלי לשיכורה. א"ר אלעזר מיכאן לשיכור שאסור להתפלל.
